היכן להגיש תביעתי בענייני משפחה?

היכן להגיש תביעתי בענייני משפחה?

נישואין וגירושין של בני זוג יהודיים בישראל יתבצעו על ידי בית הדין הרבני בלבד אשר לו סמכות יחודית ובלעדית.

מכאן שזוג יהודי אשר מעוניין להתגרש חייב להגיע לבית הדין הרבני לצורך כך. יתרה מכך, במקרה של זוג יהודי , אשר בחר מסיבותיו שלו, שלא להינשא בטקס דתי כדת משה וישראל, ומבקש להתגרש, יאלץ לעשות זאת באמצעות בית הדין הרבני למרות שלא התחתן באמצעותו ואולי אף לא מכיר בו כלל.

במקרה בו אחד מבני הזוג יהודי והאחר אינו יהודי, והצדדים מבקשים להתגרש, יאלץ הצד היהודי להגיע לבית הדין הרבני על מנת לקבל היתר להינשא מחדש וכי הנו  בגדר 'פנוי' ורק לאחר קבלת אישור זה יוכל להינשא מחדש.

קיימים הבדלי גישות תהומיים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים (הכוונה לבתי המשפט לענייני משפחה). משכך, יש לתכנן בקפידה את ההליכים בטרם נקיטתם וזאת בהתאם לצד הפותח בהליכים ומבוקשו.

קיימים מקרים בהם תהיה עדיפות להגשת התביעה בבית הדין הרבני, בעוד במקרים אחרים תהיה עדיפות להגיש את התביעה בבית משפט לענייני משפחה.

למשל, פסיקת מזונות בבתי המשפט האזרחיים תהא לרוב בסכומים גבוהים יותר מפסיקת בתי הדין הרבניים. בתי המשפט האזרחיים רואים לנגד עיניהם בעיקר את  טובת הילד ובפסיקה אף נמצא סכום מזונות מינימלי מנחה אשר מתחתיו לא ירדו שופטי בהמ"ש בפסיקת מזונות ילדים.

לעומת זאת במערכת בתי הדין הדתיים, נמצא התחשבות רבה בהכנסותיו של האב לזון את ילדיו ואפשרותו לשלם מזונות. יצויין מיד כי שיקול זה לא יבוא לידי ביטוי בבית המשפט  האזרחי ובוודאי לא כשהמדובר בקטינים מתחת לגיל 15. בתי המשפט האזרחיים רואים בחובת האב לזון את ילדיו חובה הקודמת לכל זכות אחרת ומכאן שצרכי הילד עדיפים ועומדים בראש סדר העדיפויות. מה עוד כי בתי המשפט האזרחיים יבחנו את יכולת השתכרותו של האב – גם אם המדובר ביכולת פוטנציאלית, שטרם מומשה על ידו בפועל, לעומת בתי הדין הדתיים אשר יבחנו את רמת השתכרותו בפועל ויסתמכו עליה בעיקר. יוצא מצב, כי, יתכן ובית המשפט האזרחי יפסוק מזונות לאב אשר אינו עובד בפועל בסכום גבוה מאד ולא יתחשב לכאורה כיום בעובדה שאיננו עובד והחיוב למזונות יעמוד לו ויצטבר.

לאור קיומן של שתי מערכות שיפוט מקבילות בנושאים מסוימים, נוצר מנגנון של "מירוץ סמכויות" אשר מניע, כל אחד מבני הזוג להזדרז ולפנות לערכאה השיפוטית המתאימה לו ואשר תיצור לו יתרון, שכן, ערכאה זו "קונה" גם את הסמכות לדון בעניין.(ולעיתים צד שפונה לערכאה זו או אחרת אינו מודע להשלכות מעשיו ולתוצאותיהם וחבל…)

כאמור הדוגמא שהובאה לעיל הנה רק דוגמא אחת מני רבות בעניינים שונים בתחום דיני המשפחה אשר עשויים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים ויש לבצע בחירה נבונה ומושכלת בטרם פתיחת הליכים מתאימים בהתאם לתוצאות המבוקשות.

כידוע, בפירוק  תא משפחתי, מונחים על הכף עתידם של כל בני המשפחה, גם של בני הזוג – אשר כל אחד פונה לדרכו הנפרדת וגם עתידם של הילדים, ולכן, קיימות השלכות משמעותיות ביותר על ניהול הליך נכון לרבות הליך אשר יאפשר קשר רציף וחיובי בין ההורים לילדיהם בעתיד.

הגעה להסכם כולל בין הצדדים לרוב מקצרת הליכים ובעיקר חוסכת זמן יקר וכספים רבים וזאת מעבר לפן הריגשי והנפשי, אשר איננו פשוט או קל ואין להתעלם ממנו בניהול הליכים מסוג זה במלואם.

לפיכך חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מקצועי ומנוסה המתמחה בדיני משפחה אשר במידה והנו אף מגשר יוכל לסייע בין הצדדים להגיע להסכמות והבנות צופות פני עתיד בטרם כניסה לשערי בתי המשפט והדין.

הכותבת הנה עו"ד מוסמכת מאת לשכת עורכי הדין בישראל, בעלת תואר ראשון במשפטים בהתמחות בחטיבת זכויות אדם ואזרח ותואר שני מוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ומגשרת מוסמכת.

****האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. יש לבחון כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו הפרטניות.
על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

השארת תגובה