מה יהיה בסופנו?

מה יהיה בסופנו?

אין מי שלא חכך בדעתו, מה יהיה אחרי מותי…

יש כאלו שנתנו למחשבה זו לחלוף כמו שבאה ואולם יש כאלו שביקשו לבחון עניין זה לעומקו ולהסדיר את כל הכרוך בו בטרם עת כדברי חכמים " ויפה שעה אחת קודם"…

ברור כי  אין אדם יודע מהי שעת פטירתו ועל כן כל שעה טובה היא להסדרת ענייני פטירתנו.

חשוב להדגיש כי מאמר זה וענייני צוואות, אינו מכוון למבוגרים בלבד או קשישים או חולים דווקא, למעשה ענייני ירושתנו וצוואותנו מכוונות לכולנו. שכן, לצערנו, קיימים אסונות שלא נדע, תאונות ושאר מרעין בישין..אשר, עם כל הקושי האישי והפסיכולוגי לדון בכך, כדאי חשוב וניתן לדאוג לכל עניינינו בטרם עת כפי שאפרט במאמרי זה על מנת למנוע מכשולים , סכסוכים ובעיות בהמשך…

בטרם אתחיל  במאמרי, עליי להוסיף עניין אישי ולומר כי, כבר נתקלתי לא פעם, בכל מיני אמונות תפלות אשר בעטיין נמנעים אנשים, מלהסדיר ענייני פטירתם ומותירים זאת ב"אוויר" ללא כל הסדרה מצידם. אין בסמכותי לבטל אמונותיו של אדם, רק אוכל לומר כי, ככל שנעשים הדברים תוך לקיחה בחשבון של כל המרכיבים והתרחישים האפשריים מקובל עליי הדבר, ואולם על פי ניסיוני, לרוב, בהעדר הסדרה כלשהי מצד נפטר, נוצרים חיכוכים רבים, סכסוכים משפחתיים הנמשכים לאורך שנים, אשר יכלו להיחסך ולהימנע לו רק היה הנפטר משכיל להבין זאת בחייו… ולהסדיר זאת באחת  הצורות המוכרות בדין. שכן, ועל כך אין ספק בידי, בוודאי לא התכוון הנפטר בפטירתו ליצור סכסוכים במשפחה וקרעים עמוקים כל כך עד בלתי ניתנים לאיחוי…

קיימים ארבעה סוגי צוואות. אמנה אותן על קצה המזלג:

צוואה בכתב ( הכוונה לכתב ידו של המצווה), צוואה בפני עדים (2 עדים), צוואה בפני רשות (שנבדקת ע"י רשם הירושות/בי"ד דתי/נוטריון לאחר שנעשתה בפניו), ושלא נדע – צוואה בעל פה, שתופסת במקרים של מה שקרוי "שכיב מרע", כאשר אדם גוסס ועומד למות.

לכל סוג של צוואה, דרישות, הן צורניות והן תוכניות על מנת לעמוד בקריטריונים של צוואה כשרה.  הרעיון העומד מאחורי אותם קריטריונים שנקבעו הוא כי, לאחר מות המוריש, נוכל לדעת  בוודאות כי, הצוואה נעשתה על ידו, על פי רצונו החופשי, ללא כל אונס וכפייה וכשהיה במצב בריא בנפשו וכשיר בהבנתו להכינה.

על פי נתונים לא רשמיים, נמצא כי פחות מאחוז אחד מהישראלים מנסחים צוואה ומסדירים את חלוקת רכושם בעודם בחיים מסיבות שונות אשר חלקן הוזכרו לעיל. החשש או אי הנוחות הנגרמים עם הכנת צוואה והלבטים והחששות, העולים כתוצאה מכך, ברורים אולי ואולם, מנגד, עומדים שיקולים פרקטיים לא פחות כמו למשל, אחדות המשפחה והקשר העתידי בין היורשים.

חשיבות עריכת צוואה נכונה מתבטאת גם בפן המיסויי והכלכלי. שכן, על קבלת נכסים בירושה, לא חל מס ירושה ואולם בהעברת נכסים שנתקבלו בירושה לרבות במכירתם ישלם היורש מס לאוצר המדינה. מדוע זה מענייננו?

למשל במקרה בו למוריש מספר נכסים אותם מבקש להוריש למספר יורשים. בהעדר צוואה מוסדרת יקבל כל יורש חלק מסוים בכל אחד מהנכסים ולא נכס ספציפי לכל יורש.  למשל מוריש אשר יש לו 3 חנויות ו 2 בתים אל מול 5 יורשים.בהעדר צוואה מפורשת, כל יורש יקבל 1/5 מכל נכס. טוב היה עושה המוריש לו היה מייחד כל נכס ספציפי לכל יורש ספציפי. אחרת, כשיבקשו היורשים לחלק את הירושה ביניהם, (למשל אם אחד מהיורשים יהיה מעוניין לפדות את הנכס על מנת לקבל כספים) יאלצו לשלם מס בהעברת אותו חלק מהרכוש מהאחד לאחר וזו תחויב ותמוסה כעיסקה לכל דבר ועניין. לא אחת נוצר מצב בו אחד היורשים, מעוניין לקבל כסף ולא נכס, נאמר, עקב מצבו הכלכלי הדחוק, ואילו לעומתו שאר היורשים מבקשים להחזיק בנכס, אם כנכס סנטימנטלי , אם כשהשקעה וכיוצב' ואז נוצרות מחלוקות בעניין. מה עושים עם הנכס? האם על היורשים למכור את כל הנכסים על מנת לשלם לאותו יורש את חלקו בהם וכיוצב'. כל מכירה שכזו כאמור , תמוסה ותחויב כעסקה. כספים אלו שיאלצו היורשים לשלם לרשויות המס יכלו להיחסך לו המוריש היה מייחד כל נכס ליורש מסוים על פי ראות עניו ורצונו החופשי ואז לא היה צורך לגרור את כל היורשים איתו, כל אימת שאחד מהם מבקש לממש את הנכס או את חלקו בנכס שהורש לו.

ובכן, לא מספיק רק לערוך צוואה מפורטת. חשוב מאוד גם לעדכן צוואה מעת לעת בהתחשב בנסיבות המשתנות בחלוף הזמן. קורה לא פעם כי אדם כותב צוואתו בשלהי חייו ולאחר זמן מה, משתנה מצבו האישי או של יורשיו, למשל נישא בשנית, מתאלמן שלא נדע וכיוצב'. קרו כבר מקרים בו מוריש הוריש לאשתו וילדיו את רכושו בצוואה, הצדדים מתגרשים או שהאישה נפטרה חו"'ח והמוריש נשא בשנית ולא תיקן צוואתו ואז ילדיו הם היורשים הבלעדיים על פי צוואתו והאישה הנוכחית לא תהא זכאית לקבל דבר על פי צוואתו.

יובהר מיד כי, במקרה זה שהודגם למשל, לו לא היה עורך הנפטר כל צוואה, אזי היו חלים דיני הירושה בהם נקבעים מעגלים של יורשים לפיהם תתקבל הירושה והחלוקה על פיהם ובהעדר יורש במעגל הראשון יעבור הרכוש למעגל הבא וכך הלאה. למשל במעגל הראשון ימצא בן הזוג וצאצאי המוריש וכך הלאה…

עריכת צוואה הכרחית כאשר מעוניינים לחלק רכוש ליורשים ספציפיים, בחלוקה ספציפית.

למשל, אדם המעוניין להוריש את רכושו לבת זוגו  גם אם איננה אישתו אלא רק ידועה בציבור, לחבר קרוב או למוסד צדקה, או לכל גוף אחר או אם ברצונו לחלקו בין ילדיו בצורה לא שווה.

היו לא מעט מקרים שבהם אדם העדיף להעניק את ירושתו למטפלת הצעירה שסעדה אותו על חשבון בני משפחתו מדרגה ראשונה, שאלמלא היה כותב צוואתו היו זכאים לירושתו על פי חוק הירושה.

במקרים כאלה בו מעדיף המוריש להעביר את רכושו ליורשים אשר אינם נמנים על בני משפחתו או שארי בשרו מתחילים לרוב מאבקים משפטיים בניסיון להוכיח את אי-שפיותו של המוריש בעת שערך את הצוואה או להוכיח מרמה והשפעה בלתי הוגנת שהופעלו עליו בטרם עריכת הצוואה על ידו.

לצערנו קיימים לא מעט מקרים בהם בטרם פטירת המוריש, משפיעים עליו גורמים חיצוניים לכתוב צוואה לטובתם אם המדובר בארגונים שונים ואם מדובר בבני משפחה / מכרים וכיוצב.

תפקידם של בתי המשפט ושל האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה, לזהות מקרים אלו ולפסול צוואות כאלו שנעשו בהשפעה בלתי הוגנת על המוריש תוך ניצול יחסי תלות, פיזית או נפשית,  על כל המשתמע מכך.

אם כן, רצוי יהיה לכתוב צוואה בכל גיל ולא להמתין לגיל מופלג, ואולם חשוב לעדכנה מדי פעם עם שינוי נסיבות כגון הולדת ילד נוסף/ נישואים שניים כדומה, שכן אם לא תתוקן הצוואה לא יקבל דבר היורש הנוסף וכיוצב'…

כמו כן חשוב לקחת בחשבון בעת עריכת צוואה מה קורה במצב בו יורש נפטר ואיננו בין החיים בעת פטירת המוריש. למי עובר חלקו בירושה על פי הצוואה? כדאי להסדיר גם עניין זה.

כספים  נזילים ותכשיטים- לעניין תכשיטים, המלצתי היא לרוב, להעניק אותם בחיי המוריש כמתנה למי שהוא חפץ שיקבלם.

מעבר לנופך אישי המרגש יותר בקבלת מתנה סנטימנטלית זו מאדם יקר וקרוב..יש משמעות נוספת המונעת טעות בזיהוי התכשיט המיועד ליורש (במקרה של ריבוי תכשיטים ויורשים), וכך נפתרת בעיה זו במתן התכשיט כמתנה בחיי המוריש.

לעניין הכספים-  כשהמדובר בכספים נזילים המלצתי היא כבעניין התכשיטים.

כשמדובר על כספים הנמצאים בחשבונות בנקים בדרך כלל לבן הזוג גישה לחשבון הבנק בחיי המוריש. מה קורה עם פטירתו?

בני זוג נדהמים לגלות , עם פטירת בן הזוג , כי הבנק, עם פטירת בעל החשבון, אינו מאפשר שימוש בחשבון הנפטר אלא להוצאות בסיסיות של קרובה ופטירה וגם זאת רק עם הצגת אישורים בלבד.

במקרה של פטירת בן זוג יש להדגיש ולומר כי יפוי כח שניתן על ידי הנפטר בחייו לבן זוגו פוקע עם פטירתו באופן אוטומטי.

דרך נוספת היא,לקיים חשבון משותף (או לצרף את בן הזוג לחשבון קיים כשותף) ואז 'בעל החשבון' ובן הזוג יהיו שווי זכויות בחשבון ולמעשה יש לכנות את שני בני הזוג כ 'בעלי חשבון הבנק'. כל אחד מהם, יהיה רשאי לבצע, כל פעולה בחשבון הבנק ואף אחד מהם לא יכול לבטל את זכותו של האחר ללא הסכמתו מראש ובכתב של אותו אחר, אלא אם כן הזכויות הוגבלו באופן ברור ומפורש על ידי אחד מהם

לאחר פטירת אחד מבני הזוג, יישאר בן הזוג האחר כבעלים של חשבון הבנק ויהיה רשאי להמשיך ולפעול בו כרצונו.

בעניין זה כדאי לציין עוד כי, בעבר נהגו הבנקים להחתים לקוחות על 'טופס אריכות ימים' אשר משמעותו כי במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, יהא רשאי וזכאי בן הזוג שנותר בחיים, להמשיך ולפעול בחשבון הבנק כרצונו ולמעשה להיות לבעלים היחיד בחשבון הבנק  וזאת מבלי שליורשים תהיה כל זכות בחשבון הבנק. ללא חתימה על סעיף זה, מסרבים הבנקים לאפשר לבן הזוג שזכה לאריכות ימים ונותר בחיים, להמשיך ולפעול בחשבון הבנק כראות עיניו, אלא אם כן ימציא 'צו קיום צוואה' או 'צו ירושה', על פיו הוא זכאי לקבלת הנכסים שבחשבון הבנק.

בהיעדר צוואה, על פי דיני הירושה, לשם קבלת כספי חשבון הבנק, יהיה על היורשים, לפעול בבית המשפט או בבית הדין לשם הוצאת 'צו קיום צוואה' או 'צו ירושה', שבמסגרתו ייקבע מי זכאי לכספים שבחשבון הבנק. רק לאחר קבלת צו, אשר הוצאתו צפויה לארוך זמן לא מבוטל, יוכל בן הזוג או היורש לקבל את חלקו מכספי חשבון הבנק וגם זאת, רק בתנאי שהנו יורש על פי אותו 'צו ירושה' או 'צו קיום צוואה'.

יש לקחת בחשבון עוד כי, לאור העובדה כי הליכי הוצאת צו קיום צואה או צו ירושה-בהעדר צוואה, אורכים זמן ,לעיתים הצורך בביצוע פעולות בחשבון הוא דחוף וקריטי וההמתנה לקבלת הצו עלולה לגרום קשיים רציניים.

חשוב לציין כי חתימה על 'טופס אריכות ימים' פוקעת לאחר 20 שנה כך שגם אם בעבר חתמו בני הזוג על מסמך מסוג זה בבנק, יש מקום לבדוק האם לא חלפו 20 שנה מחתימתם והאם המסמך עוד בתוקף ובמידה ולא לבקש לחדשו במידת הצורך.

כמפורט במאמרי זה, יש סוגיות שונות בתחום זה של צוואות וירושות אשר רק חלקן ומקצתן הוזכרו כאן ורק על קצה המזלג.

כידוע, כל אדם הנו, עולם ומלואו, וכתיבת צוואה לרוב הנה מלווה בשיקולים שונים ומגוונים כל אדם לפי ראות ענייו והשקפתו. יש המבקשים להטיב עם יקיריהם, יש המבקשים "לסגור חשבונות" עם לכתם לטוב ולרע…

בכל מקרה, חשוב להסדיר את רצון המוריש במדוייק, כך שבסופו של יום ולאחר 120 שנה, ימולאו רצונותיו ובקשותיו האחרונות, באופן המדויק ביותר, בהתאם למגבלות החוק ולתנאיו. (שכן, מטבע הדברים, לאחר מות המוריש, לא ניתן יהיה לשאול למה התכוון בצוואתו כשכתב כך או אחרת…על כן הצוואה צריכה להיות מנוסחת בבהירות רבה ככל הניתן) על כן מומלץ, לערוך צוואה מוסדרת באמצעות עו"ד מנוסה בתחום הבקי ברזי החוק והפסיקה בתחום זה ויעמוד על המשמר בבחינת ניסוח רצון המוריש לפרטי פרטים ובמדויק בהתאם לדרישות החוק.

הכותבת הנה עו"ד מוסמכת מאת לשכת עורכי הדין בישראל, בעלת תואר ראשון במשפטים בהתמחות בחטיבת זכויות אדם ואזרח, בעלת תואר שני, מוסמכת במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ומגשרת מוסמכת.

****האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. יש לבחון כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו הפרטניות.

על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

השארת תגובה