ממזרות ותביעת אבהות – חלק א'

ממזרות ותביעת אבהות – חלק א'

מיהו ממזר?

רבים טועים לחשוב כי ממזר הנו ילד שנולד מקשר שאינו נובע מנישואין.

הגדרת ממזרות הנה מפורשת יותר וממזר יוגדר כ: בן או בת להורים יהודיים שנולדו מתוך עבירה על איסור ערווה שחל על הוריו מן התורה והעונש על העבירה הוא כרת או מיתת בית דין ולא רק שלאישה אין קדושין על הבועל אלא צריך שיהיו לה קדושין על אחרים.

ובמילים פשוטות יותר- ממזר יהא מי שנולד מקשר מחוץ לנישואין כשהאם נשואה לאחר מן הבועל (האב). יש לכך השלכות נוספות.

לדוגמא מכאן נלמד כי ילד  שבא בנסיבות אלו מנוכרי או נכריה (=גויים/ שאינם יהודים) אינו ממזר וזאת מכיוון שלנכרי אין קידושין (רק ליהודים יש).

כמו כן ילד שנולד לאישה שאינה נשואה גם הוא אינו ממזר- כיוון שהאישה אינה נשואה ומכאן מסיקים כי לו היו מעוניינים יכלו להינשא באין מפריע.

ממזר יהיה גם בן להורים ממזרים או שאחד מהוריו ממזר.

מה המשמעות של היות ילד/ה ממזר/ה?

לממזר אסור להינשא עם בן או בת ישראל וכך גם לילדי הממזרים נכדיהם בניהם ונכדי נכדיהם וזאת למשך – עשרה דורות!

המטרה היא להימנע מגילוי עריות ועל כן האיסור משך 10 דורות…

לעיתים נוצר מצב בו אין ודאות מיהו אביו של הילד וזאת בשל ריבוי קשרים של האישה עם בני זוג רבים במועד הסמוך להתעבורתה. מדוע נדרשים לתביעות אבהות ומי הם המעוניינים בתשובה זו?

בראש ובראשונה יהא זה הילד אשר יהיה מעוניין לדעת מיהו אביו הביולוגי. צורך זה מתעורר ברמות שונות מן היות הילד קטן ועד בגרותו. הטעמים הנעוצים לכך ברורים וצפויים. מן הפן הנפשי – הילד יבקש זהות ושייכות (מוצא, מראה, וכו') למן הפן העובדתי אינפורמטיבי- מטען גנטי, תורשה , מחלות.  עד לפן הכספי- דרישת תשלום מזונות וירושה.

מול רצון הילד עומד רצון האב- לדעת בוודאות האם הוא אביו של הילד או שמא אב אחר. הרצון מתבטא גם במצב בו אב גידל ילד וסבר כי הוא בנו וגם במצב הפוך בו הילד גדל עם אב אחר ויש צורך להוכיח כי המבקש הוא אביו הביולוגי. כלומר רצון האב יכול ויהיה להוכיח כי הוא האב או כי איננו האב.

רצון האם- לדעת מיהו אבי בנה גם הוא יעלה כאן כמו גם האינטרס הציבורי לרישום האב הביולוגי כאבי הילד ברישומים ממלכתיים ורשמיים.

יש לשים לב מהם המניעים הקודמים להגשת התביעה. לא אחת הוגשו תביעות להכרת אבהות על ידי האב בסמוך לפטירת האם אשר בירושתה חבויים סכומי כסף נכבדים ולה ילדים קטינים. יש לבחון את הטעמים המניעים להגשת תביעה מסוג זה. או הגשת תביעה על ידי הילד לצורך הכרה באבהותו ומכאן קצרה הדרך לתביעת מזונות.

כיצד מוכיחים?על כך נדון במאמר הבא.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש לבחון כל מקרה לגופו.

הכותבת הנה מגשרת מוסמכת, עו"ד בעלת תואר ראשון במשפטים בחטיבת זכויות אדם ואזרח ותואר שני במשפטים בוגרת אוניברסיטת בר אילן .

ממזרות ותביעת אבהות – חלק ב'

השארת תגובה